היטל השבחה

היטל השבחה הינו מעין מס, הקבוע בחוק התכנון והבניה, אשר מוטל על בעל זכויות במקרקעין, בגין "אירועי מס" - אירועים תכנוניים שונים, המוגדרים בחוק, כגון – אישור תכנית (תב"ע), אישור הקלה או שימוש חורג, היוצרים השבחה ועליית ערך לנכס מקרקעין. 

היטל ההשבחה, המשולם לועדה המקומית לתכנון ובניה שבתחומה חלה התכנית המשביחה, הינו ככלל, מחצית (50%) מגובה ההשבחה שנוצרה בגין האירוע המשביח, ומשכך – עשוי להגיע פעמים רבות לסכומים משמעותיים ביותר.

לשם הדוגמא, אם תכנית מסוימת שינתה את ייעוד הקרקע מחקלאי למגורים, או הגדילה את היקף הבניה או את השימושים המותרים בקרקע מסוימת וכתוצאה מכך הגדילה את שווייה של אותה קרקע ב-1,000,000 ₪, אזי היטל ההשבחה שיידרש בעל הזכויות באותה קרקע בגין אותה תכנית משביחה, יהיה ככלל 500,000 ₪.

גובה  ההשבחה וההיטל הנגזר ממנה, נקבעים על ידי שמאי מקרקעין הממונה מטעם הועדה המקומית, באמצעות חוות דעת שמאית (שומה).

חשוב עם זאת לדעת שקביעת השמאי מטעם הועדה המקומית אינה מהווה בהכרח סוף פסוק, שכן החוק מאפשר למי שקיבל דרישת תשלום היטל השבחה, "להשיג" על השומה שהוצאה לו, ולהעלות טענות כנגד עצם החיוב וגובה החיוב, כל מקרה לפי נסיבותיו.

בחוק התכנון והבניה קבועים שני מסלולים חלופיים לתקיפת שומת היטל השבחה – המסלול האחד הוא ניהול הליך בפני שמאי מכריע, שבמסגרתו ניתן להשיג בעיקר על גובה החיוב. מסלול חלופי, הוא באמצעות הגשת ערר לועדת ערר מחוזית לפיצויים והיטל השבחה, ובמסגרתו ניתן להעלות טענות גם כנגד עצם החיוב (למשל, כאשר ישנה טענה לפטור).

פרק הזמן שקוצב החוק לצורך הגשת ערר או פניה בבקשה למינוי שמאי מכריע, הוא קצר למדי, והינו ככלל 45 יום ממועד קבלת שומת הועדה המקומית.

חשוב לדעת כי במידה והנישום לא נקט הליך כלשהו בפרק הזמן הזה, עלול הדבר לסתום את הגולל על יכולתו להשיג בעתיד על סכום ההיטל, גם אם קיימות טענות משמעותיות. כאשר מדובר במקרקעין שערכם בד"כ גבוה, עלול הדבר להיות כרוך בתשלום סכומי כסף גבוהים, שלעתים ניתן, באמצעות טיפול נכון, לחסוך.

לכן, מומלץ לכל בעל זכויות אשר מקבל לידיו דרישת תשלום היטל השבחה, להזדרז ולפנות בהקדם האפשרי לבעל מקצוע מתאים – עו"ד לענייני תכנון ובניה ו/או שמאי מקרקעין, על מנת לבחון את הצורך ואת האפשרות לתקוף את דרישת התשלום, ואת המסלול הנכון לעשות זאת.